תחנת הרכבת של בית שאן ניצבת בקילומטר ה-59 מחיפה. מסלול רכבת העמק היה מחיפה לדמשק דרך העמקים: קישון ויזרעאל, בואכה עפולה, ונסיעה מזרחה לעמק חרוד ולעמק בית שאן. ואח"כ צפונה לצמח , לדרעא, שבדרום סוריה, כשהיא נוסעת על גשר הירמוך וסוף דרכה עד לדמשק.

את מסלול הטיול ניתן להתחיל בחניון, שעל נחל חרוד, ביציאה הצפון מערבית, ליד הגשר הרומי, מבית שאן לכיוון עפולה.

חניון זה וגשר העץ שלידו ומתקני המשחקים שמעבר לנחל, הוקמו כחלק מתוכנית כוללת לשיקום נחל חרוד. ניטעו כאן עצים האופייניים לעמק בית שאן כמו תמר, גפן ותאנה. כמו כן נבנו פינות ישיבה למשפחות.

חוצים את גשר העץ לכיוון צפון ומתחילים לטפס אל תל סהרון שממול לגשר. אחרי כמאה מטר אנו עומדים במרכזו של התל. כאן נתגלו ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על התיישבות מהתקופה הרומית והביזנטית.

אם נפנה מבטנו לכיוון מערב, כאשר אנו עומדים במרכז התל, נוכל להבחין בשרידים של חומה או קיר לאורך דרך ארוכה. מצד ימין של שרידי האבנים ניתן לראות שרידים של דרך מרוצפת באבני בזלת לכיוון מערב עד עומק החורשה. למעשה מתחת לשכבת הקרקע של תוואי זה, בעומק של סנטימטרים אחדים, מסתתרת לה דרך רומית עתיקה מרוצפת באבני בזלת במבנה של אדרת הדג, שהובילה ממגידו אל בית שאן.

נמשיך ללכת בשביל לכיוון צפון נעבור את גבעה ונלך בדרך האספלט, מה שהיה פעם כביש הכניסה לעיר בית שאן. לאחר צעידה של דקות אחדות נוכל לראות את שרידי המבנים ששימשו את רכבת העמק. נצעד בדרך אל התחנה. נלך אל המבנה המרכזי.

ראשיתה של רכבת העמק ברצונו של הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני , לבנות מסילת רכבת, מדמשק שבצפון ועד לחיג'אז שבערב הסעודית בדרום, כדי להסיע מוסלמים לקיים את מצוות החאג'. מהנדס גרמני בשם מייסנר תכנן ובנה את מסילת הרכבת החיג'אזית. בשנת 1902 נחנך הקטע הראשון מדמשק לדרעא שעל גבול ירדן סוריה. שנתיים אח"כ בינואר 1904 נחנך קטע המסילה באורך של 59 ק"מ בין חיפה לבית שאן. ובחודש אוקטובר 1905 הושלמה המסילה לדמשק ונערך טקס נסיעת הרכבת הראשונה לדמשק. רכבת העמק הייתה רק הסתעפות ואפילו הסתעפות משנית של הרכבת החיג'אזית. רעיונות להקמת רכבת שתסיע סחורות וחיטה מארץ הגלעד, דרך העמקים המזרחיים, עמק בית שאן, עמק חרוד, עמק יזרעאל עמק קישון ועמק זבולון ועד לנמל עכו, היו עוד קודם להקמת רכבת העמק אך, רעיונות אלה לא הגיעו לכלל מימוש.

מבני תחנת הרכבת:

• הבניין הגדול היה הבניין המרכזי של התחנה. בתוכו היו משרדי ההנהלה, הקופות ואולם הנוסעים. בקומה העליונה של הבניין התגורר מנהל התחנה.

  
  

• במקום עוד מבנה עגול ועליו מיכל מים גדול. למעשה לאורך המסילה נבנו כ- 24 תחנות. חלקן היו תחנות גדולות, כמו בבית שאן, חלקן היו תחנות קטנות, שכללו משרד ומבנה שעליו היה מיכל מים, והיו גם תחנות להעלאה ולהורדה של נוסעים. ריבוי תחנות לאורך המסילה נבע מן הצורך למלא את מכלי הרכבת במים. כזכור רכבת העמק בראשיתה פעלה במנוע קיטור כדי להפיק את הקיטור ככוח מניע לרכבת היה צורך במים, בחימום ובהפקת אדי קיטור, ולכן היה צורך למלא את מכלי המים שברכבת, שאם לא כן הרכבת תעמוד. בנוסף למים היה צורך גם בפחמים ושרפתם לחימום המים. פחמים הובאו בתחילה מטורקיה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה היבוא פסק ואז החלו לטעת עצים לכריתה עבור הפעלת מנוע הקיטור. עוד בתחנה מבנים למגורי צוות העובדים, שירותים לנוסעים. כיום ניתן לראות גם שרידם של המסילה.

• קיימות תוכניות לשיקום ושחזור האתר ההסטורי.